יום רביעי, 15 ביוני 2011

מרקחת דבש זלוע - כלך חרמוני-מרפא הבושם-04-9952122

כלך חרמוני , Ferula hermonis

דוד פרלה

אפשר לומר שהכלך החרמוני הוא הויאגרה הטבעית של ארץ ישראל, אלא שהצמח אינו רק אפרודיזיאק: מחקרים ראשוניים לבדיקת השפעתו הראו עלייה בספירת הזרע בעקבות השימוש בו ממצאים אלו מאששים את השימוש המסורתי בצמח ברפואה הערבית

שם לטיני: Ferula hermonis
שם עברי: כלך חרמוני
שם ערבי: Shirsh Zallouh

משפחה: סוככיים Umbelliferae \ Apiaceae

תאור בוטני: לסוג כלך משתייכים כ-150 מינים, הגדלים בארצות הים התיכון ועד למרכז אסיה. מיני הכלך הם עשבים רב-שנתיים בעלי שורשים עבים. העלים גדולים, גזורים ומנוצים. שימוש רפואי מסורתי נעשה בכמה מינים של כלך. מינים אחרים שמשו כקטורת. Ferula galbanifula שימש כקטורת ביוון העתיקה. נראה שהחלבנה המוזכרת כמרכיב של הקטורת בבית המקדש היא F. galbanifula. לשרף של הצמח ריח חריף. במקורות שלנו כתוב: אין אדם יכל לעמוד בפני ריחה. מפיקים את השרף מהשורש.
הכלך החרמוני הוא מין אנדמי הגדל על דרדרות אבנים בחרמון, בגובה 2500-2800 מ'. הוא צומח גם בצפון לבנון, וכן בדרום החרמון בשטח הישראלי והסורי. הוא פורח בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים צהוב בהיר.
משמעות השם הערבי היא "שורש שעיר".

חלקי צמח בשימוש: שורש, שנקטף בקיץ.

רפואה מסורתית: נהגו לעשות חתכים בשורש ולאסוף את השרף שנשר. היום משתמשים במיצוי באלכוהול.
הצמח נחשב לסטימולנט, tonic, ובעיקר אפרודיזיאק לגברים ולנשים. רופאים ורוקחים לבנונים מדווחים על הצלחה של 100% בטיפול באין אונות של גברים.1 רועים לבנונים מדווחים על השפעה של הצמח על עדרי צאן: על הגברה של פעילות מינית ושל ילודה.
שימושים נוספים שנעשו בצמח הם ריפוי פצעים ופגעי עור שונים, טיפול בזיהומים אצל בעלי חיים והגברת תנובת החלב אצל פרות.1

מרכיבים
daucane sesquiterpenes: ferutinin2 teferdin3, ferutinol4, tenuferidine5, epoxy-ferutinol benzoate6, ferutinol vanillate7
ויטמינים: A, B1, B2,B6, C, D
מינרלים: ברזל מגנזיום, סלניום, אבץ.

פעילות: אפרודיזיאק, מרפא פצעים, מגביר הפרשת חלב בהנקה, מסייע לחיזוק השרירים.

פרמקולוגיה: ferutinin ו-tenuferidine הם בעלי פעילות אסטרוגנית. הם דומים בפעילותם ל-di-ethylstilbestrol, שהוא הורמון סינתטי בעל פעילות אסטרוגנית חזקה.1
Ferutinine הראה השפעה על רצפטרים לאסטרדיול בהיפותלאמוס ובהיפופיזה.1 נראה שההיפוזה מגבירה שחרור של ההורמון המצהיב שמאיץ ייצור של טסטוסטרון.8
רבים מערביי ישראל נוהגים להשתמש ב-Zallouh9. אצל חלק מהם נמצאה עליה במספר תאי הזרע ובתנועתיות שלהם לאחר שימוש בצמח במשך חודש עד חודשיים.9 במקרים של מספר נמוך מאד של תאי זרע, או שלא נמצאו תאי זרע בכלל נמצאה עליה נמוכה במספר תאי הזרע.

בטיחות: השימוש המסורתי בצמח והדמיון בינו ובין צמחים המשמשים כתבלין תורמים לדעה המקובלת שהצמח בטוח לשימוש.9 F. hermonis דומה ל-F. galbaniflua שממנו מפיקים את הגלבאנום, שרף שנהגו להשתמש בו כמכייח. הוא גם קרוב מאד בתכונותיו ל-F. asaefetida שמשורשיו מפיקים את התבלין asafetida9.
עדרי צאן ובקר ניזונים מהצמח ולא דווח על רעילות או על תופעות לוואי בלתי רצויות.
רעילות נצפתה במין כלך המצוי, F. communis, הדומה לכלך החרמוני . מומלץ שלא לאסוף את הצמח מהבר אם אין בטוחים בזיהוי שלו.
ניתן להזמין דבש זלוע 04-9952122

מרפא הבושם



יום שלישי, 7 ביוני 2011

צנצנות החשק: דבש האון הסורי כבש את הצפון

להיט חדש בקרב גברי טבריה והסביבה: דבש זלוע, המופק מצמח הגדל בסוריה ומוברח מירדן. "כפית אחת", מספרים המשתמשים, "עושה נפלאות לאון הגברי לשלושה ימים

צנצנות החשק: דבש האון הסורי כבש את הצפון

טעמו המר לא מפריע לו להיות להיט מבוקש בכל אזור טבריה. "דבש זלוע", המשווק בצנצנת המכילה 30 גרם, משגע את גברברי הצפון, שמשלמים תמורתו 170 שקל, בלי להתמקח, ויש לזה סיבה: המשתמשים מספרים שהוא עושה נפלאות לאון הגברי, ולא לשעות אחדות כמו הוויאגרה שמחירה כ-20 שקל לגלולה, אלא לשלושה ימים תמימים.



"הזלוע הוא צמח שגדל רק בחרמון הסורי", מסביר דרוזי, תושב העמקים, שמוכר את הדבש. "דבוראים מכפר זבדאני שלמרגלות החרמון הסורי מניחים באזורים שבהם יש פריחה של הצמח, כוורות דבורים שמלקטות צוף מזלוע וכך מייצרות את הדבש הייחודי. לתוך צנצנות הדבש מפוררים גרגירים של הצמח. כדי ליהנות מהסגולות המיוחדות צריך לקחת רק כפית אחת".

צנצנות דבש הזלוע מגיעות לישראל דרך ירדן. "התחלתי להביא אותן כשהלכנו לביקורי משפחות בירדן", מספר אחד הסוחרים. "שם אפשר להשיג את הדבש הזה בקלות. בגלל הביקוש אני נוסע עכשיו יותר,
הסיפורים על נפלאות הדבש הזה אינם זרים למדע. ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי שמו העברי של הצמח הוא 'כלך החרמון'. "האמונות העממיות מספרות כי כלך החרמון הוא סוג של ויאגרה להמונים", מסביר ספיר. "בעבר הצמח הזה גדל גם בחרמון שלנו, אבל ב-15 השנים האחרונות לא ראיתי אותו, ואני מסתובב שם הרבה. קשה להסביר למה הוא נעלם: האם זה בגלל קטיף מאסיבי או מסיבה אחרת.

התיאוריה אומרת שעד לפני 100 אלף שנה, משפחת הצמח היתה נפוצה בעוד מקומות בהרים ובעמקים, אבל בגלל שינויי האקלים, הצמח נשאר רק בראשי ההרים ונוצרו מינים שונים של כלך בכל אזור ואזור. כך יש את 'כלך החרמון', שזה הזלוע שהוא אנדמי - מוגבל לאזור מסוים - להר החרמון, 'כלך מזרחי' שגדל בטורקיה, איראן ועיראק, 'כלך דנין' שגדל בהר הנגב ו'כלך שומרוני' שגדל בהרי השומרון ".

הערה:
לאלה המחפשים דבש מרקחת כחול לבן
ניתן להשיג במרפא הבושם כאן:
מרקחת דבש זלוע - כלך חרמוני

הכלך החרמוני הוא מין אנדמי הגדל על דרדרות אבנים בחרמון, בגובה 2500-2800 מ'. הוא צומח גם בצפון לבנון, וכן בדרום החרמון בשטח הישראלי והסורי. הוא פורח בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים צהוב בהיר.
משמעות השם הערבי היא "שורש שעיר".
חלקי צמח בשימוש: שורש, שנקטף בקיץ.
רפואה מסורתית: נהגו לעשות חתכים בשורש ולאסוף את השרף שנשר. היום משתמשים במיצוי באלכוהול.
הצמח נחשב לסטימולנט, tonic, ובעיקר אפרודיזיאק לגברים ולנשים. רופאים ורוקחים לבנונים מדווחים על הצלחה של 100% בטיפול באין אונות של גברים.1 רועים לבנונים מדווחים על השפעה של הצמח על עדרי צאן: על הגברה של פעילות מינית ושל ילודה.
שימושים נוספים שנעשו בצמח הם ריפוי פצעים ופגעי עור שונים, טיפול בזיהומים אצל בעלי חיים והגברת תנובת החלב אצל פרות.

אופן השימוש: חצי כפית במהלך תקופה של לפחות 40 יום רצוי שעתיים לפני הפעילות.

כמות: 60 מ"ל