יום שלישי, 7 ביוני 2011

צנצנות החשק: דבש האון הסורי כבש את הצפון

להיט חדש בקרב גברי טבריה והסביבה: דבש זלוע, המופק מצמח הגדל בסוריה ומוברח מירדן. "כפית אחת", מספרים המשתמשים, "עושה נפלאות לאון הגברי לשלושה ימים

צנצנות החשק: דבש האון הסורי כבש את הצפון

טעמו המר לא מפריע לו להיות להיט מבוקש בכל אזור טבריה. "דבש זלוע", המשווק בצנצנת המכילה 30 גרם, משגע את גברברי הצפון, שמשלמים תמורתו 170 שקל, בלי להתמקח, ויש לזה סיבה: המשתמשים מספרים שהוא עושה נפלאות לאון הגברי, ולא לשעות אחדות כמו הוויאגרה שמחירה כ-20 שקל לגלולה, אלא לשלושה ימים תמימים.



"הזלוע הוא צמח שגדל רק בחרמון הסורי", מסביר דרוזי, תושב העמקים, שמוכר את הדבש. "דבוראים מכפר זבדאני שלמרגלות החרמון הסורי מניחים באזורים שבהם יש פריחה של הצמח, כוורות דבורים שמלקטות צוף מזלוע וכך מייצרות את הדבש הייחודי. לתוך צנצנות הדבש מפוררים גרגירים של הצמח. כדי ליהנות מהסגולות המיוחדות צריך לקחת רק כפית אחת".

צנצנות דבש הזלוע מגיעות לישראל דרך ירדן. "התחלתי להביא אותן כשהלכנו לביקורי משפחות בירדן", מספר אחד הסוחרים. "שם אפשר להשיג את הדבש הזה בקלות. בגלל הביקוש אני נוסע עכשיו יותר,
הסיפורים על נפלאות הדבש הזה אינם זרים למדע. ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי שמו העברי של הצמח הוא 'כלך החרמון'. "האמונות העממיות מספרות כי כלך החרמון הוא סוג של ויאגרה להמונים", מסביר ספיר. "בעבר הצמח הזה גדל גם בחרמון שלנו, אבל ב-15 השנים האחרונות לא ראיתי אותו, ואני מסתובב שם הרבה. קשה להסביר למה הוא נעלם: האם זה בגלל קטיף מאסיבי או מסיבה אחרת.

התיאוריה אומרת שעד לפני 100 אלף שנה, משפחת הצמח היתה נפוצה בעוד מקומות בהרים ובעמקים, אבל בגלל שינויי האקלים, הצמח נשאר רק בראשי ההרים ונוצרו מינים שונים של כלך בכל אזור ואזור. כך יש את 'כלך החרמון', שזה הזלוע שהוא אנדמי - מוגבל לאזור מסוים - להר החרמון, 'כלך מזרחי' שגדל בטורקיה, איראן ועיראק, 'כלך דנין' שגדל בהר הנגב ו'כלך שומרוני' שגדל בהרי השומרון ".

הערה:
לאלה המחפשים דבש מרקחת כחול לבן
ניתן להשיג במרפא הבושם כאן:
מרקחת דבש זלוע - כלך חרמוני

הכלך החרמוני הוא מין אנדמי הגדל על דרדרות אבנים בחרמון, בגובה 2500-2800 מ'. הוא צומח גם בצפון לבנון, וכן בדרום החרמון בשטח הישראלי והסורי. הוא פורח בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים צהוב בהיר.
משמעות השם הערבי היא "שורש שעיר".
חלקי צמח בשימוש: שורש, שנקטף בקיץ.
רפואה מסורתית: נהגו לעשות חתכים בשורש ולאסוף את השרף שנשר. היום משתמשים במיצוי באלכוהול.
הצמח נחשב לסטימולנט, tonic, ובעיקר אפרודיזיאק לגברים ולנשים. רופאים ורוקחים לבנונים מדווחים על הצלחה של 100% בטיפול באין אונות של גברים.1 רועים לבנונים מדווחים על השפעה של הצמח על עדרי צאן: על הגברה של פעילות מינית ושל ילודה.
שימושים נוספים שנעשו בצמח הם ריפוי פצעים ופגעי עור שונים, טיפול בזיהומים אצל בעלי חיים והגברת תנובת החלב אצל פרות.

אופן השימוש: חצי כפית במהלך תקופה של לפחות 40 יום רצוי שעתיים לפני הפעילות.

כמות: 60 מ"ל

אין תגובות: